חָכְמַת הַקַּבָּלָה הִיא שִׁיטָה מְדוּיֶקֶת מְאוֹד שֶׁמְּבַטְּאִים אוֹתָהּ בַּטַּבְלָאוֹת, נוּסְחָאוֹת וְשִׂרְטוּטִים, אֲבָל הִיא חוֹקֶרֶת אֶת הָרֶגֶשׁ שֶׁל הָאָדָם. הָאָדָם יַחַד עִם הַהַרְגָּשָׁה מַשִּׂיג גַּם אֶת הַהֲבָנָה שֶׁלָּהּ. הַהֲבָנָה הַזֹּאת בָּאָה מִתּוֹךְ הֲבָנַת הָרְגָשׁוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁבָּהֶם מִתְרַחֶשֶׁת הַתּוֹפָעָה. וְאָז הוּא יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַיּוֹצְרוֹת שֶׁל אוֹתָהּ תּוֹפָעָה - עַל אֵיזֶה כּוֹחַ שֶׁל הַכְּלִי פּוֹעֵל אֵיזֶה כּוֹחַ שֶׁל הָאוֹר, וְלָמָּה כְּתוֹצָאָה מִזֶּה הוּא מַרְגִּישׁ כָּךְ. הוּא מַתְחִיל לְהָבִין מָה זֶה נִקְרָא "לְהַרְגִּישׁ". שֶׁהָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ הֵם הַלֵּב, הֵם הַהַרְגָּשָׁה. וְהַלֵּב מֵבִין, הָרֶגֶשׁ מֵבִין. כִּי הַהֲבָנָה וְהַהַרְגָּשָׁה בָּאוֹת בּוֹ תָּמִיד יַחַד.
לפי דברי רב (14.03.08) על מאמר "תורת הקבלה ומהותה"
