אהבה אחת

 

אַהֲבָה אַחַת

משל מתוך איגרת מ' של רב"ש

עַל יְדֵי שְׁחִיקַת הַלְּבָבוֹת,

אֲפִילוּ שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל אֵיתָנִים,

כָּל אֶחָד מוֹצִיא חֲמִימוּת

מִקִּירוֹת לִבּוֹ,

וְהַחֲמִימוּת גּוֹרֶמֶת

לְנִצּוֹצֵי אַהֲבָה,

עַד שֶׁמִּתְרַקֵּם מִזֶּה

לְבוּשׁ שֶׁל אַהֲבָה,

וּשְׁנֵיהֶם מִתְכַּסִּים

בִּשְׂמִיכָה אַחַת,

הַיְנוּ שֶׁאַהֲבָה אַחַת

מְסַבֶּבֶת וּמַקֶּפֶת אֶת שְׁנֵיהֶם,

כִּי יָדוּעַ שֶׁדְּבֵקוּת

מְחַבֶּרֶת שְׁנֵי דְּבָרִים

לְאֶחָד.

אש האהבה

 

אֵשׁ הָאַהֲבָה

משל מתוך איגרת מ' של רב"ש

כֹּל מַתָּנָה שֶׁנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ

הוּא כְּמוֹ כַּדּוּר

שֶׁעוֹשֶׂה חָלָל בְּאֶבֶן,

 

הֲגַם שֶׁהַכַּדּוּר הָרִאשׁוֹן

אֵינוֹ עוֹשֶׂה בָּאֶבֶן

אֶלָּא שְׂרִיטָה בְּעָלְמָא,

 

אֲבָל הַכַּדּוּר הַשֵּׁנִי

כְּשֶׁפּוֹגֵעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם

כְּבָר עוֹשֶׂה חָרִיץ,

וְהַשְּׁלִישִׁי עוֹשֶׂה נֶקֶב.

 

וְעַל יְדֵי הַכַּדּוּרִים

שֶׁהוּא מַרְבֶּה לִקְלוֹעַ

אֲזַי הַנֶּקֶב מִתְפַּתֵּחַ

וְנַעֲשֶׂה מְקוֹם חָלָל

בְּלֵב הָאֶבֶן שֶׁל חֲבֵרוֹ,

שֶׁבּוֹ מִתְקַבְּצִים כֹּל הַמַּתָּנוֹת,

וּמִכֹּל מַתָּנָה וּמַתָּנָה

נַעֲשֶׂה נִיצוֹצֵי אַהֲבָה,

עַד שֶׁמִּתְקַבְּצִים

כֹּל נִיצוֹצֵי הָאַהֲבָה

בַּחֲלַל לֵב הָאֶבֶן

וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה שַׁלְהֶבֶת.

 

כִּי הַהֶבְדֵּל בֵּין נִיצוֹץ לְשַׁלְהֶבֶת

הוּא בָּזֶה,

כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה

יֵשׁ שָׁם גִּילוּי לַחוּץ, ­­

הַיְנוּ גִּילוּי לְכֹל הָעַמִּים

שֶׁאֵשׁ הָאַהֲבָה בּוֹעֶרֶת בּוֹ.

 

וְאֵשׁ הָאַהֲבָה

שׂוֹרֶפֶת אֶת כֹּל הַפְּשָׁעִים

שֶׁפּוֹגְשִׁים עַל אֵם הַדֶּרֶךְ.

אֱמֶת וָשֶׁקֶר

מתוך אגרת ב' של רב"ש

כְּלָל יָדוּעַ הוּא,

שֶׁדָּבָר קָטָן אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת,

מַה שֶׁאִם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל,

יוֹתֵר קַל לִרְאוֹת.

לָכֵן, בִּזְמַן שֶׁאָדָם עוֹסֵק בִּמְעַט שְׁקָרִים,

אֵין הוּא מְסוּגָל לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת,

אֵיךְ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֶּׁקֶר.

אֶלָּא הוּא אוֹמֵר,

שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת.

וְאֵין לְךָ שֶׁקֶר גָּדוֹל מִזֶּה.

וְהַטַּעַם הוּא,

מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ כֹּל כָּךְ שְׁקָרִים,

שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת מַצָּבוֹ הָאֲמִתִּי.

מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם

רָכַשׁ לוֹ הַרְבֵּה שְׁקָרִים,

נִמְצָא שֶׁהַשֶּׁקֶר כְּבָר נִתְגַּדֵּל אֶצְלוֹ בְּשִׁעוּר,

שֶׁאִם רוֹצֶה לִרְאוֹת,

כְּבָר זֶה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִרְאוֹת.

נִמְצָא שֶׁעַכְשָׁיו,

בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַשֶּׁקֶר,

שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁל שֶׁקֶר,

אֲזַי הוּא רוֹאֶה אֶת מַצָּבוֹ הָאֲמִתִּי.

הַיְנוּ, שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הָאֱמֶת בְּנַפְשׁוֹ,

אֵיךְ לַעֲלוֹת עַל הַמְּסִילָה הַנְּכוֹנָה.

-

נִמְצָא שֶׁנְּקוּדַת הָאֱמֶת הַזֹּאת,

שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֶּׁקֶר,

הִיא הָאֶמְצָעִי בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר.

וְזֶהוּ הַגֶּשֶׁר הַמְּקַשֵּׁר בֵּין הָאֱמֶת לַשֶּׁקֶר.

כִּי הַנְּקוּדָה הַזּוֹ הִיא הַסּוֹף שֶׁל הַשֶּׁקֶר,

וּמִכָּאן וְאֵילָךְ מַתְחִילָה דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. 

חנוך לנער על פי דרכו

חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ
מאמר של רב"ש ("ענין חינוך") מתוך ספר "דרגות הסולם" חלק ב'

בְּחִינוּךְ יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת:

א) חֵלֶק הַמַּעֲשֶׂה

ב) חֵלֶק הַכַּוָּנָה.

לְמָשָׁל,

כְּשֶׁהָאָב מְחַנֵּך אֶת בְּנוֹ

וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁאָסוּר לִגְנוֹב,

אָז הַיֶּלֶד שׁוֹמֵעַ עִנְיָן שֶׁל מַעֲשֶׂה.

וְאַחַר כָּךְ שׁוֹאֵל הַיֶּלֶד

אֶת הַכַּוָּנָה שֶׁבַּדָּבָר,

הַיְנוּ, מַדּוּעַ אָסוּר לִגְנוֹב,

הֲלֹא הַחֵפֶץ שֶׁל חֲבֵרוֹ

מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו,

וְרוֹצֶה לְקַבֵּל אֶת הַחֵפֶץ,

וְאָבִיו מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֶת הַגְּנֵיבָה.
-

אָז שׁוֹאֵל הַיֶּלֶד:

"תַּגִּיד לִי, מַדּוּעַ אָסוּר לִגְנוֹב?"

וְאִם הַיֶּלֶד עוֹד לֹא קִבֵּל

אֶת הִתְפַּתְּחוּת הַשֵּׂכֶל כָּרָאוּי,

אָז אָבִיו אוֹמֵר לוֹ:

"תֵּדַע שֶׁיֵּשׁ מִשְׁטָרָה,

וּמִי שֶׁגּוֹנֵב,

אָז הַמִּשְׁטָרָה תּוֹפֶסֶת אוֹתוֹ

וּמוֹשִׁיבִים אוֹתוֹ בְּבֵית הַסּוֹהַר.”

וְהַיֶּלֶד שׁוֹאֵל:

"מַה זֶה בֵּית הַסּוֹהַר?"

אָז אוֹמְרִים לוֹ,

שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לוֹ,

לְדַבֵּר עִם מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה,

וְלֶאֱכוֹל מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה,

כְּמוֹ כֵן לְשַׂחֵק אֵיפֹה שֶׁרוֹצֶה,

אֶלָּא הוּא מוּגְבָּל בְּכֹל הַדְּבָרִים.

וְזֶה יִסּוּרִים גְּדוֹלִים.

לָכֵן, הֲגַם אִם יִגְנוֹב אֶת הַחֵפֶץ

וְיִהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג,

מִכֹּל מָקוֹם אֵין הַתַּעֲנוּג שָׁוֶה

כְּנֶגֶד הַיִּסּוּרִים שֶׁיִּסְבּוֹל,

בַּזְּמַן שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ בֵּית הַסּוֹהַר.

סיכה בעין

 סִכָּה בָּעַיִן

משל רב"ש מתוך ספר "שלבי הסולם"

אָדָם הוֹלֵךְ עִם יֶלֶד קָטָן בָּרְחוֹב,

וְהַיֶּלֶד בּוֹכֶה בִּבְכִיּוֹת אֲיוּמוֹת.

וְכֹל אֲנָשִׁים שֶׁבָּרְחוֹב מִסְתַּכְּלִים עַל הָאָב,

אֵיזֶה מִן אַכְזָרִיּוּת נִמְצֵאת בְּאָדָם זֶה,

שֶׁהוּא יָכוֹל לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל בְּכִיּוֹתָיו

וְאֵינוֹ שָׂם לֵב לְכֹל זֶה.

לַאֲנָשִׁים בָּרְחוֹב

הַיֶּלֶד מְעוֹרֵר רַחֲמִים עִם בְּכִיּוֹתָיו,

וְלָאָדָם הַזֶּה, שֶׁהוּא אָבִיו, אֵינוֹ כָּךְ.

הֲלֹא יֵשׁ כְּלָל, "כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים".

וְהִנֵּה לְקוֹל בְּכִיּוֹת הַיֶּלֶד,

הָלְכוּ אֲנָשִׁים אֶל אָבִיו וְשָׁאֲלוּ,

אֵיפֹה הָרַחְמָנוּת שֶׁל אָבִיו.

-
אָז אָבִיו הֵשִׁיב לָהֶם:

"וּמָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת,

שֶׁבְּנִי, מַחְמַד נַפְשִׁי,

שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר עָלָיו כְּבָבַת עֵינִי,

דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי, שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לוֹ סִכָּה,

לִדְקוֹר אֶת עֵינָיו,

מִסִּבַּת שֶׁמְּגָרֵד לוֹ בָּעֵינַיִם.

הַאִם בָּזֶה שֶׁאֲנִי לֹא מְמַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתָיו,

אֲנִי נִקְרָא "אַכְזָר".

אוֹ מִטַּעַם רַחְמָנוּת עָלָיו,

אֲנִי לֹא אֶתֵּן לוֹ, שֶׁיִּדְקוֹר אֶת עֵינָיו,

וְיִשָּׁאֵר סוּמָא וְעִוֵּר לְעוֹלָמִים."

בובה של סמרטוטים

בּוּבָּה שֶׁל סְמַרְטוּטִים
משל של רב"ש מתוך ספר "דרגות הסולם" חלק א'

יַלְדָה שֶׁמְּשַׂחֶקֶת עִם בּוּבָּה,

הִיא מוֹצֵאת חֵן וְתַעֲנוּג

מִיֶּלֶד שֶׁל שֶׁקֶר,

יֶלֶד אוֹ יַלְדָה

שֶׁעָשְׂתָה מִסְּמַרְטוּטִים.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִיֶּלֶד שֶׁל אֱמֶת.

אִם יֵשׁ בְּאוֹתוֹ בַּיִת

תִּינוֹק בֵּן חֲצִי שָׁנָה שֶׁבּוֹכֶה,

וְאִמָּא מְבַקֶּשֶׁת מֵאוֹתָהּ יַלְדָה בַּת שֵׁשׁ:

"מַה לָךְ לְשַׂחֵק וּלְנַשֵּׁק יֶלֶד שֶׁל שֶׁקֶר,

תְּשַׂחֲקִי עִם יֶלֶד שֶׁל אֱמֶת,

וְאֲזַי אֲנַחְנוּ שְׁלֹשְׁתֵּנוּ נֶהֱנֶה:

אִמָּא שֶׁאֵין יְכוֹלָה לִסְבּוֹל שֶׁהַיֶּלֶד בּוֹכֶה,

הַיֶּלֶד שֶתְּשַׂחֲקִי עִמּוֹ וְלֹא יִבְכֶּה,

וְאַתְּ שֶׁתְּהָנִי בְּאוֹתוֹ שִׁעוּר

שֶׁיֵּשׁ לָךְ הֲנָאָה בְּעֵת שֶׁאַתְּ מְשַׂחֶקֶת עִם בּוּבָּה".

וְעַל זֶה מְשִׁיבָה הַיַּלְדָה:

"הַכֹּל טוֹב וְהַכֹּל יָפֶה,

אֲבָל אֲנִי לֹא מוֹצֵאת שׁוּם טַעַם וְהֲנָאָה

בָּזֶה הַיֶּלֶד הָאֲמִתִּי".

וְאִם אִמָּא מְשִׁיבָה לָהּ:

"הֲלֹא אַתְּ רוֹאָה מָתַי שֶׁיֵּשׁ לִי זְמַן

אֲנִי מְשַׂחֶקֶת עִם הַיֶּלֶד הָאֲמִתִּי

וְלֹא עִם הַבּוּבָּה".

אָז הַיַּלְדָה מְשִׁיבָה לָהּ:

"אֲנִי רוֹאָה שֶאַתְּ לֹא רוֹצָה לֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים,

לָכֵן אַתְּ מְשַׂחֶקֶת עִם הַיֶּלֶד הָאֲמִתִּי.

אֲבָל אֲנִי עוֹד רוֹצָה לֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים,

וּבִשְׁבִיל זֶה אֲנִי מְשַׂחֶקֶת עִם הַבּוּבָּה". 

בכל מקצוע טוב

בַּעַל מִקְצוֹעַ טוֹב
מתוך אגרת ב' של רב"ש

נָהוּג בְּכֹל הָעוֹלָם,

שֶׁמִּי שֶׁהוּא אוּמָן,

לֹא טוֹב כְּשֶׁהוּא בָּא

בֵּין בַּעֲלֵי מְלָאכָה לֹא טוֹבִים

וְלוֹמֵד מִמַּעֲשֵׂיהֶם.

לְמָשָׁל סַנְדְּלָר

שֶׁהוּא בַּעַל מִקְצוֹעַ,

אִם הוּא בָּא בֵּין סַנְדְּלָרִים,

שֶׁאֵינָם בַּעֲלֵי מִקְצוֹעַ,

אֲזַי הֵם נוֹתְנִים לוֹ לְהָבִין,

שֶׁלֹּא כְּדַאי לַעֲשׂוֹת סַנְדָּל טוֹב,

וְלֹא כְּדַאי לַעֲשׂוֹת מִנְעָל טוֹב וְיָפֶה.

אֶלָּא "תַּעֲשֶׂה אֵיךְ שֶׁיּוֹצֵא".

אוֹ חַיָּט,

אִם הוּא בַּעַל מִקְצוֹעַ,

אֲזַי כְּשֶׁהוּא בְּחֶבְרַת חַיָּטִים,

שֶׁאֵינָם בַּעֲלֵי מִקְצוֹעַ,

אֲזַי הֵם נוֹתְנִים לוֹ לְהָבִין,

שֶׁלֹּא כְּדַאי לְהִתְאַמֵּץ וְלָתֵת יְגִיעָה וְעָמָל

שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ יִהְיֶה נָקִי וּמְסוּדָר,

וְשֶׁיְּהֵא מוּתְאָם לְבַעַל הַבַּיִת.

לָכֵן הוּא צָרִיךְ לְהִזָּהֵר,

שֶׁלֹּא לָבוֹא בְּמַגָּע עִמָּהֶם.

מַה שֶׁאֵין כֵּן מִי שֶׁהוּא בַּנַּאי,

כְּשֶׁיָּבוֹא בְּחֶבְרַת חַיָּטִים,

אֵין הוּא יָכוֹל לִלְמוֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים,

מִשּׁוּם שֶׁאֵין כֹּל קֶשֶׁר בֵּינֵיהֶם.

מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּאוֹתוֹ מִקְצוֹעַ,

אֲזַי כֹּל אֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמוֹר עַל עַצְמוֹ,

שֶׁיָּבוֹא בְּמַגָּע רַק עִם אֲנָשִׁים טְהוֹרֵי לֵב. 

מלמד אומנות

מְלַמֵּד אוֹמָנוּת

משל של רב"ש מתוך ספר "שלבי הסולם”

שְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְאֵיזֶה אוּמָן,

לִלְמוֹד אֵיזֶה מִקְצוֹעַ.

לְתַלְמִיד אֶחָד הַמּוֹרֶה לֹא שָׂם לֵב,

אִם הוּא עוֹבֵד בְּסֵדֶר.

וּלְהַשֵּׁנִי הוּא אוֹמֵר לוֹ כֹּל יוֹם

אֶת הַשְּׁגִיאוֹת מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה.

הַבֵּן הַזֶּה בָּא וְסִפֵּר לְאָבִיו:

"מַדּוּעַ הַמּוֹרֶה עָלַי

הוּא צוֹעֵק כֹּל הַיּוֹם,

שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲבוֹד.

וּלְהַשֵּׁנִי,

שֶׁהוּא עוֹבֵד יוֹתֵר גָּרוּעַ מִמֶּנִּי,

אֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ שׁוּם דָּבָר.

בֶּטַח שֶׁהָאַבָּא שֶׁל הַשֵּׁנִי

מְשַׁלֵּם לוֹ יוֹתֵר כֶּסֶף,

לָכֵן אֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ שׁוּם בִּקּוֹרֶת.

לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אַבָּא,

שֶׁתִּיתֵן לוֹ גַם כֵּן יוֹתֵר כֶּסֶף,

מִכְּפִי שֶׁשְּׁאַר הַתַּלְמִידִים מְשַׁלְּמִים,

אָז הַמּוֹרֶה לֹא יַגִּיד לִי חֶסְרוֹנוֹת,

כְּמוֹ שֶׁלֹּא אוֹמֵר בִּקּוֹרֶת

עַל שְׁאַר הַתַּלְמִידִים".
-

-
וְאָבִיו הָלַךְ וְאָמַר לַמּוֹרֶה:

"מַדּוּעַ אֵין לְךָ רַחְמָנוּת עַל בְּנִי,

הַאִם הַסִּבָּה הִיא

בִּגְלַל שֶׁאֲנִי לֹא מְשַׁלֵּם מַשְׂכּוֹרֶת

כְּמוֹ שְׁאַר הָאֲנָשִׁים,

לָכֵן אַתָּה מִתְנַקֵּם בִּבְנִי".

  

אָז הַמְּנַהֵל אוֹמֵר לוֹ:

"תֵּדַע לְךָ, כִּי מִכֹּל הַתַּלְמִידִים

אֵין אֲנִי נֶהֱנֶה אֶלָּא רַק מִבִּנְךָ,

כִּי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהוּא בַּעַל כִּשָּׁרוֹן

וְהוּא מְסוּגָל לִהְיוֹת כּוֹכָב בָּעוֹלָם,

לָכֵן בּוֹ אֲנִי מַשְׁקִיעַ כּוֹחוֹת

כִּי כְּדַאי לִי זֶה,

הֱיוֹת שֶׁהַיְּגִיעָה שֶׁלִּי לֹא תֵּלֵךְ לָרִיק.

מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאַר הַתַּלְמִידִים,

אֲנִי לוֹמֵד אִתָּם בְּאוֹפֶן כְּלָלִי,

כִּי אֵין הֵם מוּכְשָׁרִים כְּמוֹ בִּנְךָ,

לָכֵן עַל כֹּל פְּרָט וּפְרָט שֶׁהוּא עוֹשֶׂה

אֲנִי נוֹתֵן לוֹ בִּקּוֹרֶת.

לָכֵן אַתָּה תּוֹעֶה בְּכֹל מַה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב עָלַי,

שֶׁאֲנִי כְּאִלּוּ רוֹצֶה לְהַכְשִׁיל אֶת בִּנְךָ,

מִטַּעַם שֶׁאֲנִי בְּרוֹגֶז עֲלֵיכֶם חַס וְשָׁלוֹם,

מִטַּעַם מַשְׂכּוֹרֶת קְטַנָּה שֶאַתֶּם מְשַׁלְּמִים לִי.

תֵּדַע לְךָ, אִם אֲנִי לֹא רָצִיתִי לְבַיֵּשׁ אֶתְכֶם,

שֶׁאֲנִי לוֹמֵד עִם בִּנְךָ בְּחִינָם,

תַּאֲמִין לִי שֶׁהָיִיתִי לוֹמֵד אִתּוֹ בְּחִינָם,

הֱיוֹת שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ,

וּכְדַאי לִי כֹּל הַכּוֹחוֹת שֶׁאֲנִי מַשְׁקִיעַ בּוֹ".