תנועה רוחנית

 תְּנוּעָה רוּחָנִית

לפי דברי האר"י מתוך ספר "תלמוד עשר הספירות" הסתכלות פנימית חלק ג'

כֹּל דָּבָר רוּחָני,

שֶׁנֶאֱמַר עָלָיו,

שֶׁהוּא עוֹבֵר

מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,

אֵין הַפֵּרוּשׁ,

שֶׁהֵנִיחַ אֶת הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן, ­­­­

וּבָא לַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי,

כְּדֶרֶךְ הַגַּשְׁמִיִּים,
-

-
אֶלָּא רַק

בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת,

כִּי נִשְׁאָר כּוּלוֹ

בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן

כְּמוֹ שֶׁהָיָה,

גַּם אַחַר שֶׁבָּא

לַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי.

וְנִמְצָא,

שֶׁנִתְוַוסֵּף לוֹ גַּם

הַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי,

כִּי אֵין הֶעְדֵּר בָּרוּחָנִי.

גרעין באדמה

 גַּרְעִין בָּאֲדָמָה

משל של בעל הסולם מתוך ספר "שמעתי"

אָדָם שֶׁנָּתַן

גַּרְעִין בָּאֲדָמָה,

עַל מְנַת שֶׁיִּצְמַח מִמֶּנּוּ

אִילָן גָדוֹל,

אֲבָל תֵּכֶף הוֹצִיא

אֶת הַגַּרְעִין מֵהָאֲדָמָה,

אִם כֵּן מַהוּ הַתּוֹעֶלֶת

מֵהָעֲבוֹדָה הַזֹאת,

שֶׁהִכְנִיס אֶת הַגַּרְעִין

בָּאֲדָמָה?
-

וְעוֹד, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לוֹמַר,

לָאו דַוְקָא שֶׁהוֹצִיא גַּרְעִין מֵהָאֲדָמָה

וְקִלְקֵל אוֹתוֹ,

אֶלָּא שֶׁיְּכוֹלִים לוֹמַר,

שֶׁהוֹצִיא מֵהָאֲדָמָה

אִילָן עִם פֵּירוֹת מְבוּשָׁלִים,

וְקִלְקְלָם.
-

דביקות

 

דְּבֵקוּת
לפי דברי רב (14.10.07) על מאמר מתוך ספר "שמעתי"

הַתּוֹצָאוֹת מֵהָעֲבוֹדָה

שֶׁל הָאָדָם

הֵן תָּמִיד הוֹלְכוֹת לַבּוֹרֵא.

אֶלָּא הָאָדָם,

אוֹ שֶׁעוֹבֵר לְשָׁם

לִהְיוֹת עִם הַבּוֹרֵא,

וְאָז נִכְלַל בְּאוֹתוֹ הַסִּכּוּם

מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ.

אוֹ שֶׁהוּא לֹא עוֹבֵר לְשָׁם,

לִתְכוּנוֹת הַבּוֹרֵא,

וְאָז אוֹתוֹ סִכּוּם מֵעֲבוֹדָתוֹ

הוֹלֵךְ לְשָׁם,

וְהוּא עַצְמוֹ

נִשְׁאַר כָּאן רֵיק.

לָכֵן הָרָצוֹן לְקַבֵּל לְטוֹבַת עַצְמוֹ

שֶׁמַּרְאֶה לָנוּ עַד כַּמָּה

אֲנַחְנוּ רֵיקָנִיִּים,

הוּא שֶׁמְּכַוֵּן אֶת הָאָדָם לָשִׂים לֵב

לְאָן הוֹלֶכֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ,

הֵיכָן הִיא נֶעֱלֶמֶת.

שֶׁכְּדַאי לוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ,

וְשָׁם לִתְפּוֹס אֶת הַתּוֹצָאוֹת

מִמַּה שֶׁעָשָׂה,

וְשָׁם יִהְיוּ לוֹ הַתּוֹצָאוֹת הָאֵלֶּה

כְּמִילוּי אֲמִתִּי.

-

-שרטוט רב 04.04.06

השיר של בעל הסולם

 

הַשִּׁיר שֶׁל בַּעַל הַסּוּלָם
מתוך ספר "תלמוד עשר הספירות"

הַבָּהִיר! וּמִן שְׁחָקִים מַזְהִיר.

שָׁמָּה: מִבִּפְנִים לְפָּרֹכֶת הַמָּסָךְ.

סוֹד צַדִּיקִים שָׁמָּה מִתְבַּהֵר!

וְיָאִירוּ יַחְדָּיו הָאוֹר וְהַחוֹשֶׁךְ.

טוֹב מְאוֹד, לַחֲקוֹר מִפְעָלָיו,

וְאֵלָיו הִזָּהֲרוּ מִשְּׁלוֹחַ יָד.

אָז תִּשְׁמְעוּהוּ, וְכֹה תִּפְגְּשׁוּהוּ,

בְּמִגְדָּל עוֹז, שֵׁם הַמְּיוּחָד!

וְיֶעֱרַב לָכֶם דְּבַר אֱמֶת,

לְדַבֵּר דָּבָר בְּלִי בָּר.

וְכָל שֶׁאַתֶּם תֶּחֱזוּ לָכֶם,

עֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה וְלֹא זָר!

העולם "אצלו"

 הָעוֹלָם "אֶצְלוֹ"

מתוך "מבוא לספר הזוהר" (אות ל"ב) של בעל הסולם

וּתְדַמֶּה זֶה אֶל נֵר,

שֶׁבֵּין אִם תַּדְלִיק מִמֶּנּוּ

אֶלֶף אַלְפֵי רַבֵּי רְבָבוֹת נֵרוֹת,

אוֹ לֹא תַּדְלִיק מִמֶּנּוּ כְּלוּם,

לֹא תִּמְצָא מֵחֲמַת זֶה

שׁוּם שִׁינוּי בְּאֶפֶס מָה

בַּנֵּר עַצְמוֹ.

כֵּן עוֹלָם הָאֲצִילוּת

כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ,

אֵין בּוֹ שׁוּם שִׁינוּי מַשֶּׁהוּ,

בֵּין אִם הַתַּחְתּוֹנִים מְקַבְּלִים הֵימֶנּוּ

שִׁפְעוֹ בְּשֶׁפַע גָּדוֹל,

וּבֵין שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים כְּלוּם הֵימֶנּוּ.

וְכֹל הַגַּדְלוּת הָאֲמוּרָה

רוֹבֶצֶת רַק עַל הַתַּחְתּוֹנִים בִּלְבַד.
-

לחם חיטים

 לֶחֶם חִיטִים

מתוך  ספר הזוהר חלק "ספרא דצניעותא" (דף א')

אָדָם שֶׁדִּירָתוֹ הָיְתָה

בֵּין הֶהָרִים,

וְלֹא יָדַע יוֹשְׁבֵי עִיר,

זָרַע חִיטִים,

וְאָכַל אֶת הַחִיטִים

כְּמוֹת שֶׁהֵם.

יוֹם אֶחָד בָּא לָעִיר.

הִגִּישׁוּ לוֹ לֶחֶם טוֹב.

אָמַר אוֹתוֹ הָאָדָם:

"זֶה לְמַה?"

אָמְרוּ לוֹ:

"זֶה הוּא לֶחֶם לֶאֱכוֹל".

אָכַל,

וְהָיָה מוּטְעָם מְאוֹד לְחִיכּוֹ.

אָמַר: "וּמִמַּה נַעֲשָֹה זֶה?"

אָמְרוּ לוֹ: "מֵחִיטִים".
-

-
אַחַר כָּךְ הִגִּישׁוּ לוֹ

עוּגוֹת בְּלוּלוֹת בְּשֶׁמֶן.

טָעַם מֵהֶם,

אָמַר: "וְאֵלּוּ מִמַּה נַעֲשֹוּ?"

אָמְרוּ לוֹ: "מֵחִיטִים".

כָּךְ הִגִּישׁוּ לוֹ מַאַכְלֵי מְלָכִים

הַנִּלּוֹשִׁים בְּשֶׁמֶן וּדְבַשׁ.

אָמַר: "וְאֵלּוּ מִמַּה נַעֲשֹוּ".

אָמְרוּ לוֹ: "מֵחִיטִים".

  

אָמַר:

"וַדַּאי אֲנִי בַּעַל כֹּל אֵלֶּה,

כִּי אֲנִי אוֹכֵל

אֶת הָעִקָּר שֶׁל כֹּל אֵלֶּה,

שֶׁהוּא הַחִיטָה".

וּמִשּׁוּם דֵּעָה זוֹ,

לֹא לָמַד אֵיךְ לַעֲשׂוֹת

כֹּל אֵלּוּ מַטְעָמִים,

וְלֹא יָדַע מִמַּעֲדַנֵּי הָעוֹלָם

וְנֶאֶבְדוּ מִמֶּנּוּ.
-

הכל דיבור שלו

 

הַכֹּל דִּבּוּר שֶׁלּוֹ
לפי דברי רב מתוך שיעור (30.04.08) על המשבר העולמי

אִם רַק תִּשְׁמַע,

אִם רַק תִּפְתַּח אֶת הַלֵּב,

אָז תַּתְחִיל לְזַהוֹת,

שֶׁהוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר אִתְּךָ,

שֶׁהוּא מְדַבֵּר אִתְּךָ.

שֶׁכֹּל מַה שֶׁעוֹבֵר לְךָ

בַּמּוֹחַ וּבַלֵּב,

גַם בְּךָ וְגַם מִסְּבִיבְךָ,

זֶה הַכֹּל דִּבּוּר שֶׁלּוֹ.

אַתָּה לֹא שׁוֹמֵעַ

וְלֹא רוֹאֶה

וְלֹא מַרְגִּישׁ כְּלוּם

חוּץ מִמֶּנּוּ.

אֵין שׁוּם דָּבָר,

לֹא אֲנָשִׁים,

וְלֹא אַף אֶחָד,

אֶלָּא רַק אִתּוֹ אַתָּה מְדַבֵּר,

וְזֶה הַשָׂפָה שֶׁלּוֹ.

הַבָּעַת הָעוֹלָם,

הַרְגָּשַׁת הַמְּצִיאוּת,

הַרְגָּשַׁת הָעַצְמִי,

זֶה שְׂפַת הַבּוֹרֵא אִתְּךָ.
-

מלך בא לעיר

 

מֶלֶךְ בָּא לָעִיר
משל רב"ש מתוך ספר "שלבי סולם"

א

מֶלֶךְ גָּדוֹל בָּא לָעִיר

וְלֹא מְסַפְּרִים לְכֹל הָאֲנָשִׁים,

אֶלָּא רַק

לְקוֹמֶץ אֲנָשִׁים סִפְּרוּ,

וְגַם לֹא לְכוּלָם

נָתְנוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס

אֶלָּא לִיחִידִים,

וְגַם הֵם צְרִיכִים

הִשְׁתַּדְּלוּת גְּדוֹלָה

בֵּין הַשָׂרִים,

שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם

רִשְּׁיוֹן לְהִכָּנֵס.

וּלְאָדָם אֶחָד

נָתְנוּ רַק יְדִיעָה

שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא,

אֲבָל רְשׁוּת כְּנִיסָה

לֹא נָתְנוּ לוֹ.

וְהָאָדָם הַזֶּה,

אֵיךְ הוּא

נוֹתֵן תּוֹדָה,

לְאֵלֶּה שֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ.
-

ב

וּמִשּׁוּם זֶה,

שֶׁמֵּאוֹתָהּ יְדִיעָה

הוּא מַאֲמִין,

שֶׁהַמֶּלֶךְ

בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ

הוֹדִיעַ לוֹ

שֶׁהוּא נִמְצָא בָּעִיר,

הֲגַם שֶׁלֹּא נָתְנוּ לוֹ

רְשׁוּת לְהִכָּנֵס

וּלְשׂוֹחֵחַ עִם הַמֶּלֶךְ,

מִכֹּל מָקוֹם

עַל יְדֵי זֶה שֶׁרוֹאִים

שֶׁהוּא מַחְשִׁיב אֶת יְדִיעַת

מְצִיאוּת הַמֶּלֶךְ,

תֵּכֶף נוֹתְנִים לוֹ רְשׁוּת

לְהִכָּנֵס וּלְשָׁרֵת אֶת הַמֶּלֶךְ,

כִּי רוֹאִים שֶׁהוּא

מַחְשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ.

דברי חכמים

 דִּבְרֵי חֲכָמִים

משל מתוך "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות" (אות א') של בעל הסולם

הַהַגָּדוֹת,

הֵמָּה נִמְשָׁלִים לְתַפּוּחִים,

שֶׁתּוֹכוֹ נֶאֱכָל

וְחִיצוֹנִיּוּתוֹ נִזְרֶקֶת,

שֶׁאֵין לְהַחִיצוֹנִיּוּת

עֵרֶךְ שֶׁל כְּלוּם,

וְנִמְצָא כֹּל הָעֵרֶךְ וְהַחֲשִׁיבוּת

רַק בְּהַפְּנִימִיּוּת וְהַתּוֹךְ.
-

וְכֵן בְּדִבְרֵי הַגָּדָה

אֵין בְּהַפַּשְׁטִיוּת

הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם

שׁוּם מוּבָן וְחֵפֶץ,

זוּלַת בַּתּוֹכֶן הַפְּנִימִי

הַגָּנוּז בְּהַדְּבָרִים,

שֶׁאֵינָם נִבְנִים אֶלָּא

עַל אַדְנֵי חָכְמַת הָאֱמֶת,

הַמָּסוּר לִיחִידֵי סְגוּלָה.

ספר הוא גשר

 סֵפֶר הוּא גֶּשֶׁר

מתוך דברי רב (9.5.08) על "מאמר לסיום הזוהר"

הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא לֹא סֵפֶר,

אֶלָּא הוּא קֶשֶׁר חַי

בְּתוֹךְ הַהֲבָנָה שֶׁלְּךָ,

בְּתוֹךְ הַהַרְגָּשָׁה שֶׁלְּךָ,

הוּא הַדּוּ שִׂיחַ שֶׁלְּךָ,

עִם הַמַּעֲרֶכֶת הַמְּתוּקֶנֶת,

שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ וּמִתְקַדֵּם אֵלֶיהָ,

וְנִכְלָל בָּהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

צורת ההשפעה

אִם יֵשׁ בַּאָדָם מְעַט מִצּוּרַת הַהַשְׁפָּעָה,

אָז מִתְעוֹרֵר בּוֹ כּוֹחַ הַבִּינָה, מִתְיַשֶּׁבֶת בְּתוֹכוֹ הַהֲבָנָה,

וְהוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִבִּפְנִים.

אֲבָל זֶה בָּא רַק לפִי עֲבוֹדַת הָאָדָם

הַנִּקְרֵאת "הַלֵּב מֵבִין".
-

עַד כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַלֵּב

הִתְפַּתְחוּת שֶׁל הַנְּקוּדָה שֶׁבַּלֵּב,

בִּינָה (נְקוּדָה שֶׁבַּלֵּב) עַל פְּנֵי הַמַּלְכוּת (לֵב),

אָז הַלֵּב מַתְחִיל לִהְיוֹת מֵבִין,

וְתוֹפֵס בְּתוֹךְ אוֹתָהּ נְקוּדָה שֶׁבַּלֵּב

אֶת כָּל חָכְמַת הַהִתְפַּתְחוּת.

מתוך שיעור רב (6.1.04) על "הקדמה לספר הזוהר"