אמא של צומח ואמא של חי

אִמָּא שֶׁל צוֹמֵחַ וְאִמָּא שֶׁל חַי

(בן בדרגה ב' ממין המדבר ובן בדרגה ג' ממין המדבר)
לפי משל רב"ש מתוך ספר "שלבי הסולם"

אִשָּׁה אַחַת נִכְנְסָה לַשְּׁנִיָּה,

וְרוֹאָה שֶׁהַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנָה

קָם בַּבּוֹקֶר בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה וְהוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָה.

וְגַם בָּעֶרֶב כְּשֶׁהוּא בָּא,

הוּא מִתְנַהֵג בְּסֵדֶר כְּמוֹ כֹּל הָאֲנָשִׁים.

וְאַחַר כָּךְ הוּא הוֹלֵךְ לַאֲסֵפוֹת,

לַעֲשׂוֹת שָׁם מַשֶּׁהוּ לְטוֹבַת הַכְּלָל.

וְאַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר וְהוֹלֵךְ לִישׁוֹן,

כָּרָגִיל כְּמוֹ כֹּל הָאֲנָשִׁים.

וְהָאִשָּׁה, כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת לְבֵיתָהּ,

הִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת הַבֵּן שֶׁלָּהּ:

"מַדּוּעַ אֲנִי רוֹאָה הַרְבֵּה פְּעָמִים,

כְּשֶׁאֲנִי קָמָה בַּבּוֹקֶר,

שֶׁהַחַשְׁמָל עֲדַיִן דּוֹלֵק

וַאֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁסִּדַּרְתִּי לְךָ,

עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ מִבְּלִי שֶׁנָּגַעְתָּ בָּהּ,

וְאַתָּה עֲדַיִן יָשׁוּב עַל יַד הַסְּפָרִים,

וְאִלּוּ הַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנָה

הוּא נוֹהֵג כְּמוֹ בֵּן אָדָם?"
--

-
הֵשִׁיב לָהּ הַבֵּן:

"אֲנִי אוֹהֵב חָכְמָה,

לָכֵן אֲנִי מֵבִין,

שֶׁכְּדַאי לְוַתֵּר עַל הַכֹּל

וְלִקְנוֹת חָכְמָה.

מַה שֶׁאִם כֵּן הַבֵּן שֶׁל הַשָּׁכֵן,

אֵין לוֹ שַׁיָּכוּת לַחָכְמָה,

אֶלָּא הוּא עוֹסֵק לְצָרְכֵי הַכְּלָל,

שֶׁיִּהְיֶה נַחַת רוּחַ בְּאֵיזֶה אוֹפֶן

לַאֲנָשִׁים כָּמוֹהוּ.

אֲבָל אֲנִי מֵבִין, שֶׁבְּלִי חָכְמָה

כּוּלָנוּ "כִּבְהֵמוֹת נִדְמוּ".

מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנָה,

אֵינֶנּוּ מֵבִין שֶׁבְּלִי חָכְמָה

הָאָדָם נִשְׁאָר כְּכֹל בְּהֵמָה".

וְהָאִשָּׁה הוֹלֶכֶת לַשְּׁכֵנָה,

וּמְסַפֶּרֶת מַה הַבֵּן שֶׁלָּה אָמַר.

וְהַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנָה אוֹמֵר לְאִמּוֹ:

"אֲנִי לֹא מְשׁוּגָע לְהַכְנִיס אֶת רֹאשִׁי

לְתוֹך חָכְמוֹת, כִּי מַה זֶה יִתֵּן לִי?

אַף בֵּן אָדָם לֹא יִרְצֶה לְדַבֵּר עִמִּי,

וְכוּלָם יַגִּידוּ לִי שֶׁאֵין לִי שׁוּם מוּשָׂג

בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

מַה שֶׁאִם כֵּן

כְּשֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר,

וְהוֹלֵךְ לַאֲסֵפוֹת,

שֶׁמִּתְאַסְּפִים אֲנָשִׁים פִּקְחִים,

לַעֲשוֹת מַשֶּׁהוּ לְטוֹבַת הַכְּלָל,

יִהְיוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְּנוּ לִי כָּבוֹד,

הֱיוֹת שֶׁאֲנִי לֹא דּוֹאֵג לְצָרְכֵי עַצְמִי

אֶלָּא לְטוֹבַת הַכְּלָל.
-

-

מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנָה,

הוּא דּוֹאֵג רַק לְצָרְכֵי עַצְמוֹ,

לָכֵן הוּא רוֹכֵן עַל הַסְּפָרִים".

נִמְצָא, שֶׁכֹּל אֶחָד אוֹמֵר

שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ

זֶהוּ דֶּרֶךְ שֶׁל אֱמֶת,

וְאֵין אֶחָד מֵבִין אֶת חֲבֵרוֹ.

וּמִכֹּל שֶׁכֵּן

אֵלֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת חַי,

וְאוֹהֲבִים לַעֲסוֹק בַּחָכְמָה,

הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהָבִין

אֶת בְּחִינַת הַמְּדַבֵּר (דרגה ד')

אוֹתָם אֵלֶּה שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַשָּׂגָה.
-

 

מהי השגה

מַהִי הַשָּׂגָה
לפי דברי רב (14.03.08) על מאמר "תורת הקבלה ומהותה"

הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה,

הַהֲבָנָה הָאַחֲרוֹנָה,

הָעֲמוּקָה בְּיוֹתֵר.

הַדַּרְגָּה הָאַחֲרוֹנָה

שֶׁל הַהֲבָנָה -

הַגְּבוֹהָה אוֹ הָעֲמוּקָה.

 

אור מוגבל בכלי

 אוֹר מוּגְבָּל בַּכְּלִי

לפי דברי רב (14.7.08) על מכתב של בעל הסולם (דף ס"ג) מתוך ספר "פרי חכם - אגרות קודש"

אֵין דָּבָר רוּחָנִי,

אִם אֵין מִי שֶׁמְּגַלֶּה אוֹתוֹ.

כֹּל דָּבָר רוּחָנִי קַיָּם,

אִם מִישֶׁהוּ מְגַלֶּה,

אִם מִישֶׁהוּ מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ,

אִם מִישֶׁהוּ נִמְצָא בּוֹ.

כְּמוֹ הָאוֹר.

מֵאֵיפֹה יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ אוֹר?

אִם שָׂמִים עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ מְחִצָּה,

אָז הָאוֹר נִתְקַל בְּמַשֶּׁהוּ

וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ אוֹר.

-

-

לָמָּה אֵין אוֹר

מִחוּץ לְכַדּוּר הָאָרֶץ, ­

מִחוּץ לְאַטְמוֹסְפֵרָה?

כִּי הָאוֹר שֶׁנִּמְצָא שָׁם

לֹא נִתְקַל בְּאַף מְחִצָּה.

אִם נִתְקַל בְּמַשֶּׁהוּ,

אָז רוֹאִים

שֶׁ"כָּאן נִמְצָא אוֹר".

דומם צומח חי מדבר

דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר
מאמר קט"ו מתוך ספר "שמעתי"

א. דַּרְגַת דּוֹמֵם

בְּחִינַת דּוֹמֵם נִקְרָא

מִי שֶׁאֵין לוֹ רָשׁוּת

בִּפְנֵי עַצְמוֹ,

אֶלָּא רָשׁוּת

שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת עָלָיו.

כֹּל חִשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ

שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
-

-

-- 
וְלָכֵן

אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹד

לְתוֹעֶלֶת זוּלָתוֹ,

אֶלָּא מוּפְעָל לַעֲבוֹד

לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ.

ב. דַּרְגַּת צוֹמֵחַ

בְּחִינַת צוֹמֵחַ נִקְרָא

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר בְּמִקְצָת

רָשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ,

וְיָכוֹל לַעֲשוֹת דָּבָר,

שֶׁהוּא בְּהִפּוּךְ מִדַּעַת בַּעַל הַבַּיִת.

הַיְנוּ, שֶׁכְּבָר יָכוֹל לַעֲשוֹת דְּבָרִים,

שֶׁאֵינָם לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ,

אֶלָּא בְּהִפּוּךְ מֵהָרָצוֹן

שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הִטְבִּיעַ בּוֹ.

כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים בִּצְמָחִים גַּשְׁמִיִּים,

אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בַּעֲלֵי תְּנוּעָה,

שֶׁהֵם מִתְפַּשְּׁטִים בָּאוֹרֶךְ וּבָרוֹחַב,

מִכֹּל מָקוֹם תְּכוּנָה אַחַת לְכֹל הַצְּמָחִים.

זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאֵין אַף צֶמַח אֶחָד

שֶׁיָּכוֹל לָצֵאת נֶגֶד שִׁיטַת כֹּל הַצְּמָחִים,

אֶלָּא מְחוּיָב לִשְׁמוֹר אֶת חוּקֵי הַצְּמָחִים,

וְאֵין לוֹ שׁוּם כּוֹחַ

שֶׁיּוּכַל לַעֲשוֹת נֶגֶד בְּנֵי מִינוֹ.

-

-- 
זֹאת אוֹמֶרֶת,

אֵין לוֹ בְּחִינַת חַיִּים בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

אֶלָּא הוּא חֵלֶק מֵחַיֵי כְּלַל הַצְּמָחִים.

כִּי לְכֹל הַצְּמָחִים צוּרַת חַיִּים אַחַת

בְּדוֹמֶה לִבְרִיָּה אַחַת.

וְכֹל הַצְּמָחִים עַל אוֹפְנָם הַפְּרָטִי

הֵם כְּאֵיבָרִים שֶׁל בַּעַל הַחַי הַזֶּה.

וּכְמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת,

"צוֹמֵחַ" נִקְרָאִים אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים,

שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָהֶם בְּמִקְצָת כּוֹח

לְהִתְגַּבֵּר עַל הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם,

אֲבָל הֵם מְשׁוּעְבָּדִים לַסְּבִיבָה,

כִּי עוֹד אֵין לָהֶם אֶת הַכּוֹחַ

לַעֲשוֹת הָפוּךְ מֵהַסְּבִיבָה

שֶׁבָּהּ הֵם נִמְצָאִים.

  

ג. דַּרְגַּת חַי

אָנוּ רוֹאִים בְּבַעֲלֵי הַחַי,

שֶׁיֵּשׁ לְכֹל אֶחָד מֵהֶם

תְּכוּנָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ,

וְאֵינָם מְשׁוּעְבָּדִים לַסְּבִיבָה.

אֶלָּא יֵשׁ לְכֹל אֶחָד

הַרְגָּשָׁה וּתְכוּנָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

וּבֶטַח שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְעוֹל מַה שֶׁהוּא

נֶגֶד רְצוֹן בַּעַל הַבַּיִת.

-

-- -
וְגַם אֵינוֹ מְשׁוּעְבָּד לַסְּבִיבָה,

אֶלָּא יֵשׁ לוֹ חַיִּים בִּפְנֵי עַצְמוֹ,

מִבְּלִי שֶׁבְּחַיּוּתוֹ יִהְיֶה תָּלוּי

בַּחַיִּים שֶׁל חֲבֵרוֹ.

אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ

יוֹתֵר מִיְּשׁוּתוֹ עַצְמוֹ.

הַיְנוּ, אֵין לוֹ הֶרְגֵּשׁ הַזּוּלָת,

וּמִמֵּילָא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל

לִדְאוֹג עֲבוּר הַזּוּלָת.

ד. דַּרְגַּת מְדַבֵּר

בְּחִינַת מְדַבֵּר הוּא

מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה מַעֲלוֹת:

א. הוּא עוֹשֶׁה נֶגֶד רְצוֹן בַּעַל הַבַּיִת,

ב. אֵינוֹ מְשׁוּתָף לְכֹל בְּנֵי גִּילוֹ, כְּמוֹ בַּצּוֹמֵחַ.

הַיְנוּ, הוּא אֵינוֹ תָּלוּי בַּסְּבִיבָה.

ג. הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַזּוּלָת.

לָכֵן הוּא יָכוֹל

לִדְאוֹג עֲבוּרָם וּלְהַשְׁלִימָם,

עַל יְדֵי זֶה שֶׁמַּרְגִּישׁ

וּמִצְטָעֵר עִם הַצִּבּוּר,

וְיָכוֹל לִשְׂמוֹחַ בְּנֶחָמַת הַצִּבּוּר.

וְכֵן הוּא יָכוֹל

לְקַבֵּל מֵהֶעָבָר וְהֶעָתִיד.

מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּעַל חַי,

שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶלָּא רַק אֶת הַהוֹוֶה,

וְגַם רַק אֶת פְּרָטִיּוּתוֹ עַצְמוֹ.

-

 

עגל בן יומו

עֵגֶל בֵּן יוֹמוֹ
לפי מאמר ”מהות הדת ומטרתה" של בעל הסולם מתוך ספר "פרי חכם - מאמרים"

הַבְּהֵמָה,

אֲשֶׁר דַּעְתָּהּ מוּעֶטֶת

בְּסוֹף גִּדּוּלָהּ,

אֵינֶנָּה לְקוּיָה כֹּל כָּךְ

בְּדֶרֶךְ הִתְפַּתְּחוּתָהּ.

בְּנִגּוּד לָאָדָם,

שֶׁדַּעְתּוֹ מְרוּבָּה

בִּגְמַר גִּדּוּלוֹ,

וְלָקוּי בְּיוֹתֵר

בְּדֶרֶךְ הִתְפַּתְּחוּתוֹ.

כִּי עֵגֶל בֵּן יוֹמוֹ

הוּא "קְרִי שׁוֹר",

כְּלוֹמַר, יֵשׁ לוֹ כּוֹחַ

לַעֲמוֹד מִיָּד עַל רַגְלָיו

וְלָלֶכֶת,

וְשֵׂכֶל לְהִשָּׁמֵר מִכֹּל פֶּגַע רַע

הַנִּמְצָא עַל דַּרְכּוֹ.
-

--
מַה שֶׁאֵין כֵּן

אָדָם בֵּן יוֹמוֹ, ­

הוּא מוּטָל

כְּמוֹ נְטוּל חוּשִׁים.

וְאִם הָיָה בָּא וּמִסְתַּכֵּל

בִּשְׁתֵּי וְלָדוֹת אֵלֶּה

מִישֶׁהוּ שֶׁאֵינוֹ מוּרְגָל

בַּהֲוָויוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה,

הָיָה אוֹמֵר,

עַל יְלוּד הָאָדָם,

שֶׁ"גַּם בְּתַכְלִיתוֹ

לֹא יִצְלַח לִמְאוּמָה",

וְעַל יְלוּד הַבְּהֵמָה

הָיָה אוֹמֵר,

שֶׁ"כָּאן נוֹלַד

גִּבּוֹר גָּדוֹל",

כִּי הָיָה דָּן אוֹתָם

עַל פִּי שִׁעוּר

חָכְמָתוֹ שֶׁל הָעֵגֶל

לְעוּמַת יְלִיד הָאָדָם

הַטִּפֵּשׁ וְהַנָּטוּל

מִכֹּל הַחוּשִׁים.
-

פרי מתוק

 פְּרִי מָתוֹק

לפי מאמר ”מהות הדת ומטרתה" של בעל הסולם מתוך ספר "פרי חכם - מאמרים"

צֵא וּשְׁאַל אֶת הַבּוֹטָנִיקַאי,

כַּמָּה מַצָּבִים עוֹבְרִים עַל הַפְּרִי

מֵעֵת שֶׁנִּרְאֶה לָעֵינַיִם

עַד בִּיאָתוֹ לְתַכְלִיתוֹ,

שֶׁהוּא גְּמַר בִּשּׁוּלוֹ.

אֲשֶׁר כָּל הַמַּצָּבִים

הַקּוֹדְמִים לְתַכְלִיתוֹ

לֹא דַּי שֶׁאֵינָם

מַרְאִים לָנוּ שׁוּם דּוּגְמָא

מוּתְאֶמֶת לְתַכְלִיתוֹ

הַמָּתוֹק וְהַיָּפֶה,

אֶלָּא עוֹד כְּמוֹ לְהַכְעִיס,

מַרְאִים לָנוּ אֶת הַהַפְכִי

לַצּוּרָה הַתַּכְלִיתִית,

כְּכֹל שֶׁהַפְּרִי

יוֹתֵר מָתוֹק בְּסוֹפוֹ,

הוּא נִמְצָא

יוֹתֵר מַר וְיוֹתֵר מְגוּנֶה

בַּמַּצָּבִים הַקּוֹדְמִים

שֶׁל סֵדֶר הִתְפַּתְּחוּתוֹ.

ילדים של השכן

 ­­יְלָדִים שֶׁל הַשָּׁכֵן

משל מתוך מאמר רב"ש: "סדר ישיבת החברה" בספר "שלבי הסולם" (כרך ד') של רב"ש

הָאָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת חֶסְרוֹנוֹת

אֵצֶל יְלָדִים שֶׁל הַשָּׁכֵן,

וְעַל יְלָדִים שֶׁל עַצְמוֹ

הוּא לֹא רוֹאֶה.

וּכְשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַבָּנִים שֶׁלּוֹ

אֵיזֶה חֶסְרוֹנוֹת,

תֵּכֶף הוּא מִתְגַּבֵּר נֶגֶד חֲבֵרוֹ,

וּמַתְחִיל לְהַגִּיד אֶת הַמַּעֲלוֹת

שֶׁיֵּשׁ לְהַבָּנִים שֶׁלּוֹ.

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה,

מַהִי הָאֱמֶת -

שֶׁיֵּשׁ מַעֲלוֹת לְבָנָיו,

וּמִשּׁוּם זֶה הוּא בְּרוֹגֶז,

כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַבָּנִים שֶׁלּוֹ?

וְהָעִנְיָן הוּא כָּךְ,

שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּכָל אָדָם

מַעֲלוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת.

וְכָל אֶחָד מֵהֶם,

הֵן הָאָב עַצְמוֹ וְהֵן הַשָּׁכֵן,

אוֹמְרִים אֱמֶת.

אֶלָּא הַשָּׁכֵן

הוּא לֹא מִתְיַחֵס

לְהַבָּנִים שֶׁל הַשֵּׁנִי

עִם יַחַס כְּאָב אֵל בֵּן.

הַיְנוּ, שֶׁאֵין לוֹ אוֹתָהּ אַהֲבָה

לַבָּנִים הָאֵלֶּה,

כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לַאֲבִיהֶם.

-

-
לָכֵן, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל

עַל הַבָּנִים שֶׁל הַשֵּׁנִי,

הוּא רוֹאֶה רַק

אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם,

כִּי מִזֶּה הוּא יוֹתֵר נֶהֱנֶה.

כִּי אָז הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת,

שֶׁהוּא בְּמַעֲלָה יוֹתֵר מֵהַשֵּׁנִי,

בָּזֶה שֶׁהַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ

הֵם יוֹתֵר טוֹבִים,

לָכֵן מִסְתַּכֵּל רַק

עַל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁנִי.

וְזֶה הוּא אֱמֶת,

מַה שֶׁרוֹאֶה.

אֲבָל מַה הוּא רוֹאֶה?

רַק אֶת הַדְּבָרִים

שֶׁנֶּהֱנֶה מֵהֶם.

אֲבָל גַּם הָאָב רוֹאֶה

רַק אֶת הָאֱמֶת,

אֶלָּא הוּא מִסְתַּכֵּל

רַק עַל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים,

שֶׁיֵּשׁ לַבָּנִים שֶׁלּוֹ.
-

-
אֲבָל הַדְּבָרִים הָרָעִים

שֶׁיֵּשׁ לַבָּנִים שֶׁלּוֹ,

אֶת זֶה הוּא לֹא רוֹאֶה,

מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ תַּעֲנוּג מִזֶּה.

לָכֵן הוּא אוֹמֵר אֱמֶת,

מַה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֵצֶל הַבָּנִים שֶׁלּוֹ,

כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַדְּבָרִים,

שֶׁיֵּשׁ מִזֶּה לְקַבֵּל הֲנָאָה.

אִם כֵּן הוּא רוֹאֶה

רַק אֶת הַמַּעֲלוֹת שֶׁלָּהֶם.