ילדים של השכן

 ­­יְלָדִים שֶׁל הַשָּׁכֵן

משל מתוך מאמר רב"ש: "סדר ישיבת החברה" בספר "שלבי הסולם" (כרך ד') של רב"ש

הָאָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת חֶסְרוֹנוֹת

אֵצֶל יְלָדִים שֶׁל הַשָּׁכֵן,

וְעַל יְלָדִים שֶׁל עַצְמוֹ

הוּא לֹא רוֹאֶה.

וּכְשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַבָּנִים שֶׁלּוֹ

אֵיזֶה חֶסְרוֹנוֹת,

תֵּכֶף הוּא מִתְגַּבֵּר נֶגֶד חֲבֵרוֹ,

וּמַתְחִיל לְהַגִּיד אֶת הַמַּעֲלוֹת

שֶׁיֵּשׁ לְהַבָּנִים שֶׁלּוֹ.

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה,

מַהִי הָאֱמֶת -

שֶׁיֵּשׁ מַעֲלוֹת לְבָנָיו,

וּמִשּׁוּם זֶה הוּא בְּרוֹגֶז,

כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַבָּנִים שֶׁלּוֹ?

וְהָעִנְיָן הוּא כָּךְ,

שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּכָל אָדָם

מַעֲלוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת.

וְכָל אֶחָד מֵהֶם,

הֵן הָאָב עַצְמוֹ וְהֵן הַשָּׁכֵן,

אוֹמְרִים אֱמֶת.

אֶלָּא הַשָּׁכֵן

הוּא לֹא מִתְיַחֵס

לְהַבָּנִים שֶׁל הַשֵּׁנִי

עִם יַחַס כְּאָב אֵל בֵּן.

הַיְנוּ, שֶׁאֵין לוֹ אוֹתָהּ אַהֲבָה

לַבָּנִים הָאֵלֶּה,

כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לַאֲבִיהֶם.

-

-
לָכֵן, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל

עַל הַבָּנִים שֶׁל הַשֵּׁנִי,

הוּא רוֹאֶה רַק

אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם,

כִּי מִזֶּה הוּא יוֹתֵר נֶהֱנֶה.

כִּי אָז הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת,

שֶׁהוּא בְּמַעֲלָה יוֹתֵר מֵהַשֵּׁנִי,

בָּזֶה שֶׁהַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ

הֵם יוֹתֵר טוֹבִים,

לָכֵן מִסְתַּכֵּל רַק

עַל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁנִי.

וְזֶה הוּא אֱמֶת,

מַה שֶׁרוֹאֶה.

אֲבָל מַה הוּא רוֹאֶה?

רַק אֶת הַדְּבָרִים

שֶׁנֶּהֱנֶה מֵהֶם.

אֲבָל גַּם הָאָב רוֹאֶה

רַק אֶת הָאֱמֶת,

אֶלָּא הוּא מִסְתַּכֵּל

רַק עַל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים,

שֶׁיֵּשׁ לַבָּנִים שֶׁלּוֹ.
-

-
אֲבָל הַדְּבָרִים הָרָעִים

שֶׁיֵּשׁ לַבָּנִים שֶׁלּוֹ,

אֶת זֶה הוּא לֹא רוֹאֶה,

מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ תַּעֲנוּג מִזֶּה.

לָכֵן הוּא אוֹמֵר אֱמֶת,

מַה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֵצֶל הַבָּנִים שֶׁלּוֹ,

כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַדְּבָרִים,

שֶׁיֵּשׁ מִזֶּה לְקַבֵּל הֲנָאָה.

אִם כֵּן הוּא רוֹאֶה

רַק אֶת הַמַּעֲלוֹת שֶׁלָּהֶם.