יום שישי, 29 במרץ 2019

דומם צומח חי מדבר

דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר
מאמר קט"ו מתוך ספר "שמעתי"

א. דַּרְגַת דּוֹמֵם

בְּחִינַת דּוֹמֵם נִקְרָא
מִי שֶׁאֵין לוֹ רָשׁוּת
בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
אֶלָּא רָשׁוּת
שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת עָלָיו.

כֹּל חִשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ
שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
-
-
-- 
וְלָכֵן
אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹד
לְתוֹעֶלֶת זוּלָתוֹ,
אֶלָּא מוּפְעָל לַעֲבוֹד
לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ.

ב. דַּרְגַּת צוֹמֵחַ

בְּחִינַת צוֹמֵחַ נִקְרָא
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר בְּמִקְצָת
רָשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
וְיָכוֹל לַעֲשוֹת דָּבָר,
שֶׁהוּא בְּהִפּוּךְ מִדַּעַת בַּעַל הַבַּיִת.

הַיְנוּ, שֶׁכְּבָר יָכוֹל לַעֲשוֹת דְּבָרִים,
שֶׁאֵינָם לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ,
אֶלָּא בְּהִפּוּךְ מֵהָרָצוֹן
שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הִטְבִּיעַ בּוֹ.

כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים בִּצְמָחִים גַּשְׁמִיִּים,
אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בַּעֲלֵי תְּנוּעָה,
שֶׁהֵם מִתְפַּשְּׁטִים בָּאוֹרֶךְ וּבָרוֹחַב,
מִכֹּל מָקוֹם תְּכוּנָה אַחַת לְכֹל הַצְּמָחִים.

זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאֵין אַף צֶמַח אֶחָד
שֶׁיָּכוֹל לָצֵאת נֶגֶד שִׁיטַת כֹּל הַצְּמָחִים,
אֶלָּא מְחוּיָב לִשְׁמוֹר אֶת חוּקֵי הַצְּמָחִים,
וְאֵין לוֹ שׁוּם כּוֹחַ
שֶׁיּוּכַל לַעֲשוֹת נֶגֶד בְּנֵי מִינוֹ.
-
-- 
זֹאת אוֹמֶרֶת,
אֵין לוֹ בְּחִינַת חַיִּים בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
אֶלָּא הוּא חֵלֶק מֵחַיֵי כְּלַל הַצְּמָחִים.
כִּי לְכֹל הַצְּמָחִים צוּרַת חַיִּים אַחַת
בְּדוֹמֶה לִבְרִיָּה אַחַת.
וְכֹל הַצְּמָחִים עַל אוֹפְנָם הַפְּרָטִי
הֵם כְּאֵיבָרִים שֶׁל בַּעַל הַחַי הַזֶּה.

וּכְמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת,
"צוֹמֵחַ" נִקְרָאִים אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים,
שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָהֶם בְּמִקְצָת כּוֹח
לְהִתְגַּבֵּר עַל הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם,
אֲבָל הֵם מְשׁוּעְבָּדִים לַסְּבִיבָה,
כִּי עוֹד אֵין לָהֶם אֶת הַכּוֹחַ
לַעֲשוֹת הָפוּךְ מֵהַסְּבִיבָה
שֶׁבָּהּ הֵם נִמְצָאִים.
  
ג. דַּרְגַּת חַי

אָנוּ רוֹאִים בְּבַעֲלֵי הַחַי,
שֶׁיֵּשׁ לְכֹל אֶחָד מֵהֶם
תְּכוּנָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
וְאֵינָם מְשׁוּעְבָּדִים לַסְּבִיבָה.

אֶלָּא יֵשׁ לְכֹל אֶחָד
הַרְגָּשָׁה וּתְכוּנָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
וּבֶטַח שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְעוֹל מַה שֶׁהוּא
נֶגֶד רְצוֹן בַּעַל הַבַּיִת.
-
-- -
וְגַם אֵינוֹ מְשׁוּעְבָּד לַסְּבִיבָה,
אֶלָּא יֵשׁ לוֹ חַיִּים בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
מִבְּלִי שֶׁבְּחַיּוּתוֹ יִהְיֶה תָּלוּי
בַּחַיִּים שֶׁל חֲבֵרוֹ.

אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ
יוֹתֵר מִיְּשׁוּתוֹ עַצְמוֹ.
הַיְנוּ, אֵין לוֹ הֶרְגֵּשׁ הַזּוּלָת,
וּמִמֵּילָא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל
לִדְאוֹג עֲבוּר הַזּוּלָת.


ד. דַּרְגַּת מְדַבֵּר

בְּחִינַת מְדַבֵּר הוּא
מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה מַעֲלוֹת:
א. הוּא עוֹשֶׁה נֶגֶד רְצוֹן בַּעַל הַבַּיִת,
ב. אֵינוֹ מְשׁוּתָף לְכֹל בְּנֵי גִּילוֹ, כְּמוֹ בַּצּוֹמֵחַ.
הַיְנוּ, הוּא אֵינוֹ תָּלוּי בַּסְּבִיבָה.
ג. הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַזּוּלָת.

לָכֵן הוּא יָכוֹל
לִדְאוֹג עֲבוּרָם וּלְהַשְׁלִימָם,
עַל יְדֵי זֶה שֶׁמַּרְגִּישׁ
וּמִצְטָעֵר עִם הַצִּבּוּר,
וְיָכוֹל לִשְׂמוֹחַ בְּנֶחָמַת הַצִּבּוּר.

וְכֵן הוּא יָכוֹל
לְקַבֵּל מֵהֶעָבָר וְהֶעָתִיד.
מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּעַל חַי,
שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶלָּא רַק אֶת הַהוֹוֶה,
וְגַם רַק אֶת פְּרָטִיּוּתוֹ עַצְמוֹ.
-

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה